השינה משפרת את איכות החיים
אם פעם היו מתייחסים לשינה כתהליך של חוסר תפקוד הגוף והמוח היום זה ברור יותר ויותר ששינה איננה שלב פסיבי בחיים אלא שלב מאוד אקטיבי ודינאמי של החיים וקובעת את איכותם. עובדה זו נכונה בכל השלבים וגילאים ובכל המצבים הפיזיולוגיים הבריאים או החולניים של החיים. כיום גם הוכח במחקרים רבים שאיכות השינה הינה גורם חשוב ביותר בתפקוד המוח בערנות, הן בקשב וריכוז, בעבודה פיזית או מנטאלית והן בזיכרון. חסך השינה מסיבות שונות הינו גורם סיכון המשפיע באופן ישיר על כלל התפקוד היומי ועל התפקוד הפיזיולוגי של כל האברים הפנימיים (מערכת לב וכלי דם עם עליה בשכיחות במחלות הלב ויתר לחץ דם, מערכת העיכול ובבלוטות ההפרשה הפנימית כגון איזון רמות הסוכר בדם, שלד ושרירים).
כתוצאה ממעורבות מורכבת זאת בכל הרמות של תפקוד מכונת הגוף חסך השינה פוגע באורךהחיים ולא רק באיכותם. במהלך השינה יש תכנון מדויק בתפקוד לא רק של המוח (גלי המוח משנים תדר ובונים את הארכיטקטורה המיוחדת של השינה עם 5 שלבים מחזוריים בשינה שחוזרים 3-4 פעמים בכל לילה) אלא גם של השרירים שפועלים אחרת אך פועלים בשינה וגם של כל המערכות הפנימיות (ריאות, לב, כלי דם, בלוטות, מערכת עיכול ...)
במחקר של (FRAMINGHAM STUDY) על 4541 חולים הוכח ששינה קצרה מ-6 שעות או ארוכה מ-9 שעות מהווה גורם סיכון גבוה לפתח מחלות לב והפרעות נשימה בשינה אצל האנשים הישנים הרבה מסוג "LONG SLEEPERS" ומחלות זיהומיות או ממאירות אצל אלה שמסתפקים בפחות שעות שינה, ה-"SHORT SLEEPERS" .
חסך השינה הוא גורם סיכון להתפתחות ו/או החמרת מחלות של מערכת העצבים כמו אפילפסיה ומיגרנה, למחלות מטבוליות כאשר כנראה קיים קשר בין מנגנון העצמאי לאיזון סוכר ושינה, בין השעון הביולוגי של שינה וערנות לבין שעון הביולוגי להפרשה הורמונאלית בגוף.
חסך השינה, כוונה לא רק שינה קצרה יותר אך גם שינה גרועה יותר עקב הפרעות המופיעות בשינה עצמה, וגורמים כצפוי לעייפות יומית מצטברת ונטייה להירדם בזמן הפעילות היומית ובמיוחד במצבים פסיביים, הכוללים ישיבה ממושכת במשרד, בנהיגה, בלימודים או ישיבות . ה - NATIONAL COMISSION ON SLEEP DISORDERS RESEARCH האמריקאי ערך לאחרונה מחקר אפידמיולוגי על 1648 בני אדם שנבחרו באופן רנדומאלי ושהתלוננו כי הם סובלים מעייפות יומית (EXCESSIVE DAYTIME SLEEPINESS) ׁתוצאות המחקר הראו כי % 13 מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהפרעות שינה ברמה בינונית עד קשה ונמצאים ברמת סיכון גבוהה, כאשר הנטייה להירדם בזמן נהיגה הנה סכנה אמיתית לתאונות דרכים.
אצל מבוגרים קיים פנל רחב של סיבות הגורמות לשינה לא יעילה עם יתר עייפות יומית : החל מהרגלי שינה עם קיצור הזמן במיטה או היפוך שעות שינה מלילית ליומית עקב צורת עבודה ועד לעודף משקל עם הופעת הפרעה נשימתית מסוג חסימתי בשינה בליווי נחירות ו/או הפרעותבפעילות השרירים בזמן הרדמות (RLS) או (PERIODIC LEG OVEMENTS ) בזמן שינה עמוקה, התכווצויות כואבות של השרירים בגפייםׂ- NOCTURNAL CRAMPS , תנועות גוף קיצוניות בזמן חלום עם פגיעה עצמית או של בן הזוג REM BEHAVIORAL DISORDER, תנועות בלתי רצוניות הקיימות בערנות וממשיכות בשינה כמו כוריאה CHOREA, הפרעת אכילהלילית.
שינה שטחית ולא שקטה עם תנועתיות יתר מאפיינת מחלות הגופניות המופיעות בגיל הבוגר כולל קוצר נשימה לילי על רקע חסימתי עקב עישון, אסטמה ואולקוס הידועים עם התקפים ליליים, כאביגב ופרקים המחמירים במצבים פסיביים בלילה, חרדה ופחדים על רקע משברים, מלחמות ותאונות הדרכים תסמונת של "הלם קרב", או POSTTRAUMATIC STRESS DISORDER עם חוויות הטראומה המופיעות בצורת חלקי חלום וקוטעות את השינה לפעמים במשך שנים רבות.
קיימת גם השפעה שלילית על השינה של חומרים שונים כמו קפאין ותרופות המשמשות לטיפול במחלות גופניות או נפשיות , טיפולים הורמונליים , נוגדי חרדה ואחרים . מעבר לסיבות הרבות שגורמות לנו קושי בהתאמה עצמית לחיי החברה הדרשניים התגלה שקיימת כניראה נטייה גנטית למבנה מסוים של שעון הביולוגי: אנשי בוקר MORNING TYPE , המתפקדים טוב בשעות הבוקר ופחות זקוקים לממריצים כמו קפה, ואנשי ערב, EVENING TYPE , שסובלים יותר מעייפות במשך היום וזקוקים הרבה יותר לממריצים.
טיפול בבעיות הספציפיות גופניות שתוצאתם הפרעות שינה הנו תשובה חלקית בלבד. הרבה פעמים חייבים לשלב טיפול בהפרעת השינה כשלב חובה בטיפול הרפואי הכללי כדי להצליח לדוגמה לאזן את לחץ הדם שמחמיר מאוד עם דום נשימתי, את הסוכרת או כאבי השרירים הקשים בשעות הבוקר כתוצאה של תנועתיות מוגזמת בשינה. ידוע שטיפול זריז בתמיכה נשימתית עם מסיכת NCPAP אצל הסובלים מתסמונת הפסקות נשימה בשינה משפר לא רק את הרגשתם הכללית ואת הביצועים היומיים במקום עבודה אך זה גם אמצעי עזר להורדה במשקל, להפחתת כאבי הראש בבוקר. ישנם גם אמצעים תרופתיים (MODAFINIL) לשיפור ערנות אצל הסובלים מתסמונת הפסקות נשימה בשינה, בין אם מסתגלים או לא למסכת ה CPAP.
אצל מבוגרים מעל גיל 60, בנוסף לסיבות המפורטות למעלה יש מספר בעיות נוספות הקשורות למחלות ניווניות של מוח הפוגעות בתפקוד בערנות וגם בשינה. כך ישנם תסמונות הקשורות למחלת PARKINSON ראשונית או משנית כמו כן תסמונות המרובות הפוגעות בתפקוד המנטלי כמו מחלת ALZHEIMER . מכיוון שהשינה הטבעית הנה ביטוי התנהגותי של שרשרת תהליכים ביוכימיים (הפרשת נוירוטראנסמיטורים על ידי תאי מוח עם תפקיד מכוון לכך) באזורים מסוימים של המוח, כל דבר המשנה את מבנה השרשרת על ידי ניוון/פגיעה עם איבוד תאי המוח המעורבים גורם לשינוי במבנה השינה.
בדיקות השינה, שבוצעו בעבר באופן בלעדי בבתי חולים ובמכוני שינה בגלל גודלו ומורכבותו של המכשור, עוברות בשנים האחרונות לביצוע בבית הנבדק וזאת תודות למזעור ושיפור רמת המכשירים והחיישנים המשמשים לבדיקות שינה. כיום מכונים נייחים ומכונים המבצעים בדיקות שינה בבית משתמשים באותן מערכות, וזאת מאחר והמערכות המיועדות לביצוע פוליסומנוגרפיה בבית הנבדק הן המשוכללות והאמינות ביותר, ולכן רוב מכוני השינה הנייחים אימצו מכשור זה והם משתמשים בו במכוניהם.
הבסיס למעבר לבדיקות שינה בבית הוא מדעי וכלכלי. ומשמש כטכניקה מקובלת בעולם הן ברפואה אבחנתית והן ברפואה מחקרית מזה עשר שנים לפחות. במחקרים רבים הוכח כי בדיקה המתבצעת בביתו של הנבדק היא בעלת יתרונות רבים ברמת האמינות – בעיקר ע"י מניעת "אפקט הלילה הראשון". במרבית המקרים אין צורך בבדיקה נוספת על הבדיקה הראשונה. במספר מדינות בחו"ל, בהן מתבצעות בדיקות שינה במכון, נדרשים שני לילות רצופים ויותר לבדיקת שינה על מנת להבטיח את אמינות התוצאות.
בבדיקת השינה בבית הנבדק אין אובדן שעות עבודה, נסיעות, שינה מחוץ לבית בסביבה זרה, חוסר נוחות וכן סיכון מוגבר לחשיפה לזיהומים בסביבת בתי החולים בהם פועלים מרכזי השינה הנייחים.
חברת מארג - שרותי רפואה מחלקה ראשונה בע"מ הוקמה לפני 12 שנים ופועלת כמרכז לאבחון הפרעות קשב וריכוז והפרעות שינה (Polysonmography) לילדים ולמבוגרים, המבצעת את בדיקות השינה בבית הנבדק, במיטתו ובסביבתו הטבעית. בדרך זו ניתן להוריד מהנבדק את רמת החרדה וכמובן למנוע את אפקט הלילה הראשון (First Night Effect).
