הפרעות שינה והפרעות קשב וריכוז
מרבית האוכלוסיה מבלה כשליש מחייה בשינה. רבים חושבים כי שינה הינה מצב הפוך לערנות בו המוח נח מפעילות. למעשה למוח תפקיד חשוב ביותר בתהליך השינה והוא שולט בו בדיוק כפי שהוא עושה במהלך היום. השינה הינה צורך שאיננו יכולים בלעדיו.
האינדיקציות הרפואיות הדורשות ביצוע בדיקת שינה הולכות ומתרחבות בשנים האחרונות. ממחקרים שנערכו בתקופה האחרונה נמצא קשר בין הפרעות שינה למצבים בריאותיים ולמצבים מסכני חיים. בדיקות השינה ששמשו בעבר לאבחון הפרעות נשימה בשינה הורחבו בשנים האחרונות לאיתור סיכונים בתחום הקרדיולוגיה, הנוירולוגיה והרפואה הפנימית כגון הקשר בין נחירות לבין מחלות קרדיווסקולריות, ייתר לחץ דם, סוכרת Type II ומחלות נוירודגנרטיביות.
הפרעות השינה העיקריות הן:
א. הפרעות נשימה בשינה ונחירות.
ב. קשיים בהרדמות, נדודי שינה ויקיצות מרובות במהלך הלילה.
ג. עייפות יומית וישנוניות.
ד. תנועות בלתי נשלטות בשלבי ההרדמות והשינה.
ה. הפרעות בתזמון השינה (שעון ביולוגי).
הוכח מעבר לכל ספק שחסך בשינה או הפרעות שינה משפיעות על תיפקודו היומי של האדם ועל איכות חייו וחיי משפחתו וכמו כן הוכח כי יש קשר ישיר והדוק בין הפרעות קשב וריכוז ואיכות השינה.
הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-פסיכולוגית שכיחה בקרב האוכלוסייה הכללית וניתן למצוא אותה בכל שכבות החברה, הגילאים ורמות האינטליגנציה. הפרעה זו (הנקראת בלעז ADHD) העלולה לגרור פגיעה משמעותית באיכות החיים, מימוש מועט של הפוטנציאל האישי, וסבל במגוון מישורי החיים אך עם זאת ניתנת לטיפול במידה רבה ביותר.
לא קיים מידע מדויק על שכיחות ההפרעה, אך ההערכות המקובלות הן שבישראל ההפרעה נמצאת אצל בערך 5% מאוכלוסיית הילדים ו-3%-4% מהבוגרים. האחוז היורד אין פירושו שההפרעה נעלמה, אלא סביר יותר להניח שהאנשים אצלם אובחנה ההפרעה טופלו, או פיתחו דרכי התמודדות עם ההפרעה כך שהתסמינים שלה הפכו למורגשים פחות, או שההיפראקטיביות של אותם אנשים ירדה כאשר התבגרו, אך בעיית הקשב שהיא קשה יותר לאבחון עדיין קיימת אצלם. סיבה נוספת לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני עשור בערך לבעיה של ילדים בלבד. אמנם המודעות לקיום ההפרעה גם אצל מבוגרים גדלה בשנים האחרונות, אך עדיין המודעות אליה בישראל גדולה הרבה יותר בקרב רופאים המטפלים בילדים. מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז לרוב אינם מאובחנים או מטופלים באופן חלקי ביותר.
אחת הבעיות היותר בולטות אצל אנשים עם ADHD היא בעית הלמידה במסגרות החינוך הפורמליות. הפרעות הלמידה הנגרמות עקב ADHD אינן מקיפות את כל סוגי הלמידה, אלא מתמקדות בקושי ללמוד בתוך המסגרת הסטנדרטית.
הבעיות החברתיות הנגרמות כתוצאה מהפרעת קשב והיפראקטיביות הן מגוונות. דוגמה לבעיה חברתית הנגרמת על ידי ADHD היא הפרעת כשל בניהול העצמי (EDF). הפרעה זו יוצרת קושי להתארגן באופן כללי, ולכן אנשים הסובלים מ ADHD-נוטים להתקל בבעיות במקום העבודה עד כדי פיטורין על רקע חוסר יעילות או אי התאמה לתפקידים מסוימים.
דוגמה נוספת לבעיה היא בעיה חברתית הנגרמת פעמים רבות על ידי האימפולסיביות, אשר הינה מרכיב בסיסי בהפרעה. האימפולסיביות של אנשים בעלי ADHD מהווה פעמים רבות הפרעה לשמירה על קודי התנהגות שונים בחברה. ילדים בעלי ADHD מרבים להיות מעורבים במריבות ועימותים. אנשים בוגרים נוטים לפעמים לדבר בלי לסנן את אשר על לבם וגורמים בכך לאי נעימויות חברתיות, או נתפסים כחסרי נימוס.
עוד עולה ממחקרים שונים, כי אנשים עם ADHD מועדים להיות מעורבים ביותר תאונות (דרכים, עבודה או אחרות) מאשר אנשים ללא ההפרעה.
ההשלכה הטיפולית בהפרעה יכולה להיות לעיתים מיידית ודרמטית (כגון שיפור בקשב, ירידה באימפולסיביות או תחושת מתח פנימי, שיפור ביכולת וביעילות מקצועית, ירידה במספר וחומרת תאונות דרכים, הפסקת התמכרויות שונות) ובמקביל השלכות שמתרחשות לאט ובהדרגה כגון בתקשורת הבין אישית, במתח משפחתי, באורח חיים שוחק.
מארג מתמחה באבחון ומיון הפרעות שינה, הפרעות למידה ובפרט הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD) ובהפניה לטיפול בהתאם לתוצאות האבחון.
תוצאות האבחונים מהוות מסמך רפואי העשוי לשמש בהליכים המשפטיים, כגון לקביעת פיצויים נזיקיים (ראה למשל, בהקשר של פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תא (ת"א) 2893/00; וגם תא (חי') 227/93), לתמיכה בבקשה למינוי מומחים רפואיים (ראה למשל בשא (ב"ש) 6039/05), קביעת דמי מזונות להורה המטופל בילד עם ADHD (ראה למשל עמ (י-ם) 597/04) ועוד.
